בתחילת הקורונה נכנס לו הרעיון של רחיצת ידיים

גם אחרי שהקורונה נגמרה – ההרגל נשאר.

הוא בן 15 וההתנהלות שלו היא כזאת

שהוא רוחץ ידיים אחרי כל דבר שנראה לו מלוכלך, אחרי שנועל סנדלים/נעליים או לובש בגדים, אחרי מגע עם הכלב ועוד

במקלחת יש סדר מאד מסוים לדברים

הוא רוחץ ידיים בתחילת המקלחת וגם בסוף בסוף לפני שיוצא.

ואז יש לו מחשבה "האם רחצתי טוב או לא?! "

שזאת מובילה אותו לרחוץ שוב

ושוב

ושוב.

ביום הכי גרוע יכול לרחוץ גם 20-25 פעמים את הידיים שלו

כמוכן יש הרבה לחץ סביב מבחנים ולקראת התיכון

בשנה שעברה היו 2 מבחנים חשובים שבלילה לפני הוא לא הצליח לישון.

.

.

הוא מקבל הומאופתיה כמה חודשים

המחשבה "האם רחצתי טוב" כבר איננה

קניית הסבונים בבית ירדה פלאים

כמות הרחיצות ירדה

הוא פחות לחוץ ועצבני, סביב מבחנים/לימודים ובכלל