לכל מחשבה יש ביטוי בעולם הפיזי.
מחשבה בוראת מציאות.
לא סתם אומרים שילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו כי האמונה שלו מתגבשת ויוצרת לו מציאות.
מציאות שמאפשרת לו.
לפעמים זה מאפשר לו להיות במיטבו ולפעמים – פחות.

מה זה המציאות של הילד?
המחשבות שלו, הרגשות שלו, החלומות שלו.. הכל.
כל מה שהוא מספר לי או מראה לי (בין אם במודע ובין אם לא) זה הוא וזה שלו.

בפגישה הראשונה אני מתבוננת על אותה מציאות של הילד.
אני מתרשמת מהמילים שלו, מהמחוות גוף שלו, מהצורה החיצונית שלו..
מהדברים שנאמרים במפורש ומהדברים שלא. לפעמים זה בתנועה, במילה או בכל אותם חושים נוספים שאני מרגישה ממנו.

אני מתבוננות ומנסה להבין מה המחשבות שלו שמאפשרות לו מציאות טובה ומיטיבה עבורו ומה המחשבות או האמונות שמגבילות אותו.

לאורך השנים אני רואה שבעזרת הומאופתיה יש אפשרויות בחירה נוספות.
המציאות של הילד משתפרת וגם זה יבוא לידי ביטוי בהיבט פיזי, ריגשי, נפשי …