טיול במדבר
את יכולה.. כן כן את יכולה…
שמעתי את הקול בראש
.
העלייה היתה קשה והאופניים שלי הן לא מהסוג הכי חדיש שיש
ובכל זאת הייתי חייבת לִרְכֹּב את כל הדרך למעלה
ידעתי שהיום את הזריחה אראה מקצה ההר
הרגע הזה שהשמש מפציעה בין ההרים
איך שהיא נגלית
והחגיגה של הצבעים
ואני, אני חייבת לראות את זה.
.
אז מחר זה יקרה חשבתי לעצמי כשהלכתי לישון
גם אם לא יבוא לי אני חייבת לקום
אני אשים את השעון המעורר רחוק
מרחק שהיד לא מגיעה
ככה שאהיה חייבת לקום בשביל לסגור ת'צלצול
כי אחרי שיוצאים מהשמיכה אז זהו
כבר מתחילה התעוררות
והאיברים לאט לאט מגיבים
אני חייבת לקום, חשבתי לפני שהעיניים נעצמו סופית
.
אני הולכת על זה
.
כשהשעון צלצל קמתי אליו בעצלתיים
אבל זכרתי שהיום זה קורה
כל כך הרבה פעמים ויתרתי לעצמי
והיום. לא.
לא מוותרת
.
עליתי על האופניים
חיברתי לי את האוזניות עם שירים נעימים של בוקר
והתחלתי לדווש
בהתחלה, עם ההתרגשות, זה היה בסדר
זה גם היה מישור
אחכ התחילו עליות ומורדות
קשה בעליות
קל בירידות
את הק"מ האחרון כבר דיוושתי ממש בכוח
מנטרות בראש
שירים בפול ווליום להגברת המוטיבציה
וכמובן רגליים מפמפמות בעוצמה שמאל-ימין שמאל-ימין
הכל בראש
קשה בגוף אבל הראש ידחוף קדימה
.
הגעתי לראש ההר
מצאתי את הנקודה הכי שווה שיש
פרסתי לי מחצלת
ישבתי ונשמתי כמה נשימות עמוקות
שפכתי מים קרים לכוס של התרמוס, זה שאף פעם לא מאכזב עם טמפרטורות
וואו. מים קרים זה פתאם טעים
.
השעה היתה 5:00
והשמים התחילו להתבהר
החושך מתחיל להתפוגג
ידעתי שבתוך חצי שעה גם הכדור הצהוב הגדול יראה את פניו
בינתיים
התמלאו מלא צבעים בשמים
ספרתי את הגוונים
וחייכתי.
כמה חייכתי.
עשיתי את זה.
אפילו שזה היה מאתגר
ובתור אחת שבקרים זה לא ה… שעות שלה
השקעתי, התאמצתי והתמדתי
זה קרה
:שתפו
