התפרצויות זעם, בן 6
ההודעה הזאת היא תזכורת בשבילי למה שווה להשקיע בילדים האלו
כי מי שמתמיד, מצליח 
.
.
הסיפור הוא על ר'
שעלה לכיתה א' השנה
אבל משהו עלה יחד איתו.
התקפי זעם.
לא טנטרומים של עייפות
ולא פרצי בכי של תסכול
אלא סערות.
אלימות בצורה של צרחות וזריקת חפצים
הוא כבר זרק נעליים, מנורת לילה, שרפרף, כל מה שבא ליד..
.
אמא שלו צלצלה אליי מיואשת לגמרי
"הבית כמו שדה קרב" היא תיארה
“אנחנו מתמודדים עם זה מאז שהיה קטן”
“אבל בתקופה האחרונה זה נהיה פשוט בלתי נסבל”
.
מה מצבו היום?
הילד אותו ילד.
אבל פתאום אפשר לראות את מי שהוא באמת.
והשינוי?
לא קרה ברגע אחד ולא היה פה נס
אלא הקשבה
כלים מדויקים
והרבה סובלנות לדרך שהוא עושה.
.
.
אם את מרגישה שהסיפור בבית חורק,
לפעמים צריך רק מישהו שיעזור להחזיק את הדף פתוח.
כדי לכתוב סוף אחר.
.
:שתפו
