כל ילד עם הנשמה שפועמת בו מגיע עם אתגר.

אתגרים, מהמורות, משוכות… אפשר לקרוא לזה בכל מיני שמות.

לא נתעלם מהעובדה שכשילד מתמודד עם אתגר, הסביבה שלו מתמודדת עם זה ביחד איתו, בטח ובטח בגילאים הצעירים.

.

.

מה יכול להיות אתגר

התמודדות פיזית כלשהי [למשל מחלה]

התמודדות ריגשית [למשל חרדות]

התמודדות סביב התנהגות מסוימת [למשל אימפולסיביות או OCD]

.

.

למשל

יש לילד אטופיק דרמטיטיס

אם האתגר "פוגש" את ההורה במקום של פתרון נוח [משחה וגמרנו כמו "פלסטר וממשיכים לשחק"] אז אחלה, כמו שאומרים קללללל

ומה אם המצב קשה והמשחות לא עוזרות?!

והילד ממשיך לסבול ולהתגרד?!

לפעמים זה לא צורך אלא ממש הכרח ואז האתגר הוא חתיכת התמודדות!!

.

ואז מה עושים

.

הילד שלנו שסובל מאטופיק דרמטיטיס "מחייב" אותי להתמודד עם האתגר שלו, מאלץ אותי לחפש דרכים לפתרון.

לפעמים, דרכים שונות ממה שאני מכיר

ההתמודדות שלי כהורה עשויה להוציא אותי מאזור הנוחות שלי.

ויותר מזה, להסתכל על הדברים אחרת.

.

.

ואם ניקח את זה עוד צעד פנימה, לעומק-

כל ילד מביא איתו צורך להתבוננות מחודשת

איזה הורה אני עבורו

איזה הורה אני רוצה להיות עבורו

מה מתאים לילד הזה שלי (ולאחים שלו אולי לא).

.

כל ילד טומן בחובו התמודדות שמצריכה התבוננות שמביאה איתה צמיחה והתפתחות.

כל ילד הוא מתנה

ואין שתי מתנות דומות בעולם הזה

.

.

.