זה מבחוץ או מבפנים
יש חוק אחד בטבע שאנחנו מתעקשות להפר כל בוקר מחדש,
ומתפלאות למה זה פשוט לא עובד
.
את קמה למלחמה כל יום
שהוא יקום בזמן,
שהיא תשב בשקט בכיתה,
שהמורה לא תתקשר שוב,
שהכל ייראה מסודר, מתפקד, "נורמלי"
את משקיעה את כל הנשמה בלייצר 'שקט תעשייתי'
כאילו אם התפאורה תהיה מושלמת
גם המחזה יהיה טוב.
.
אבל הטבע עובד הפוך
כל מי שמתעסק ברוחניות ובחוקי הטבע
כולם מצביעים על חוק בסיסי
לפיו
הבחוץ הוא רק השתקפות של הבפנים.
זה קצת כמו לעמוד מול הראי,
לראות כתם על הלחי,
ולהתחיל לקרצף בטירוף את הזכוכית.
תפסיקי לנקות את המראה,
הכתם נמצא על הפנים שלך
הילד שנלחם בך בבוקר? הוא המראה
הקושי שלו בכיתה? הוא המראה
כשאת מנסה לשנות אותו בכוח כדי שיתאים לעולם,
את מקרצפת את הזכוכית
אבל כשאת עוצרת
ומתחילה להרגיע את הרעש הפנימי שלו
את נוגעת בשורש הדברים
כשהבפנים שלו נרגע, השקט האמיתי יוצא החוצה
זה לא שקט של חמש שעות בבית ספר
זה שקט שמשנה את כל הפרמטרים של החיים שלו
זאת הסתכלות אחרת
היא דורשת מאיתנו כנות והקשבה
הקשבה למה שקורה שם בפנים.
.
.
.
האם את מוכנה לשחרר את ה'שקט התעשייתי', כדי לזכות בשקט אמיתי?
אם המילים האלו מהדהדות בך,
או אם את מרגישה שזה בדיוק מה שחסר לך עכשיו
אז
יש לנו על מה לדבר.
:שתפו
