הפחד הכי גדול שלי כאמא הגיע

כשהבנתי שיש דברים שאני לא יכולה לטפל בהם לבד.

.

.

הרבה פעמים כשיש לילד שלי בעיה פיזית אני הולכת לרופא ומטפלת בזה

ואם יש משהו רגשי אני אנסה לעזור לו ולדבר איתו ואם זה לא יעבור אני אפנה לטיפול רגשי

גם במצב של קושי חברתי אני מנסה לתת לילד שלי "טיפים" לגבי ההתנהלות שלו.. כשזה ממשיך ולא מתרומם כנראה שאלך איתו לטיפול

.

.

הסיבה שהרבה פעמים יש קושי בויסות חושי וגם פחדים או אולי קשב וריכוז

זה כי הגוף של הילד שלי מנסה להביע משהו

והשאלה- האם הקשבנו לו?

.

למשל- האטופיק דרמטיטיס בגיל שנה שנמרח בהרבה משחות

או האסטמה "שטופלה" באינהלציות

ואז כשהתחילו פחדים או ויסות חושי

ואחכ הניתוח לשקד השלישי….

בהמשך הגיע גם גיל שנתיים הנורא

עם הטנטרומים והדרמות שקיבלו נוכחות גדולה

.

הגוף שלנו חכם-

כשסוגרים לו דלת הוא פותח חלון

.

.

ומה עושים כשהאתגר לא מטופל עד הסוף?! מהשורש?!

כל אחד מהאתגרים האלו

הופכים למפלצת שאי אפשר להתעלם ממנה.

.

.

ואנחנו מה כבר ביקשנו לעצמנו כהורים?!

ילד ששמח בחלקו

בריא ומאושר

ילד שמסתדר חברתית, לימודית או לפחות שלא יהיה כזה עצבני ומתפרץ.

.

.

אז הסוד הוא שהכל קשור בהכל

עוד מאז ימי הנזלת והשיעולים בגיל ינקות

ואחכ בשלבי הטנטרומים והדרמות בימי הגן

ועד לאתגרי הקשב הריכוז שכל כך אופייניים בגיל בית הספר

.

.

אז עכשו במרחק הזמן

אפשר לראות את התמונה הרחבה

ולראות איך הכל מתקשר

.

ואני פה להביא אופטימיות והבנה שיש דרך לעזור לילד בצורה עמוקה ויסודית

ממש מבפנים

אני אשמח לתת ייעוץ (ללא עלות) למי שמתלבטת לגבי הילד.ה שלה

.