טיקים, קשיים חברתיים ופחד ממבחנים (רתם בת 8)
רתם, בת 8, הגיעה אליי לקליניקה ביולי 2015
היא פתחה את דבריה עם התיאור הבא-
"זה התחיל שכאב לי הצוואר והמשיך לכאב ראש וכאב גב וכאב עיניים. סהכ הכל כואב לי."
זה התחיל לי לפני שנה, לא זוכרת מתי בדיוק. זה מרגיש כמו דקירה (נקודה כזאתי) שהיא כמו זיקוק שמתפוצץ לכל הכיוונים.
בחוג התעמלות כשאני עושה גלגלונים ממש כואב לי.
אמא שלה אומרת שזה טיקים. " אני רואה אצלה תנועות כאלו לא רצוניות בצוואר."
"אני רואה שהיא עושה את זה במהלך צפייה בטלוויזיה כשהיא מרוכזת כולה במסך והיא לא שמה לב."
טרום כיתה א' התחילו הטיקים מאז לא עזבו. השנה, ב-ב' זה ממש יותר גרוע. גם מתלוננת יותר וגם אני רואה שיש יותר בכמות.
סהכ היא ילדה טובה וממש בסדר בלימודים. היא מאד נבהלת מכישלונות.
הכתבות ממש הלחיצו אותה במהלך השנה. כישלון מאד מטריד אותה !!
מבחינה חברתית מודאגת שלא יהיה לה עם מי לשחק.
בזמן האחרון נהיתה תזזיתית כזאת. בכל מקום היא עושה גלגלון, זזה ורוקדת בכל רגע.
התחלנו עם רמדי הומאופתית.
עם הזמן וממעקב למעקב השיפור אצלה ניכר מאד.
מבחינה חברתית- מצאה את מקומה. יש לה כמה חברות והיא מצליחה לשמור איתן על קשר קרוב ונעים. אמא שלה אומרת שבעבר מאד הטריד אותה הנושא החברתי וכל הזמן רצתה לדבר על זה ולהגיע למקום יותר שקט. "אבל מה אני אעשה עם החברה ההיא ומה יהיה כש.."
עכשו זה לא מטריד אותה ולא עסוקה בזה וגם אם תדבר על חברות מהכיתה -השיחה תהיה קצרה ועניינית. היא לא מתעסקת בזה כפי שהיתה בעבר. יש שקט מבחינתה. יותר קלילה, נינוחה, חופשייה.
פחות בעומסים נפשיים. כן מוטרדת לפעמים מההתעמלות למה שמו אותה בקבוצה פחות טובה וזה גם בא והולך.
מבחינת הטיקים- אמא מספרת שהיא לא זוכרת מתי ראתה אותה עושה תנועה כזאת פעם אחרונה והיא גם לא מתלוננת שכואב לה.
הביטחון העצמי שלה בשיפור מתמיד!
אמא מספרת: " היא הלכה על דעת עצמה לשוחח עם המאמנת הראשית של ההתעמלות, לא משהו שהיתה פעם רגילה לעשות. זה השקיט לה את אי הוודאות לגבי מקומה בקבוצה."
"עצם העובדה שהעיזה ושאלה זה כבר צעד מתקדם ביכולות שלה."
בלימודים- הציונים שלה באמת מאד עלו וקיבלה הרבה מאיות. במחצית האחרונה היו הערכות טובות וקיבלה תעודת הצטיינות לימודית !!
היא מקבלת הרבה פידבקים טובים מהמורות וזה ממש מוסיף לה ומעלה לה את הבטחון העצמי.
